סוכרת נעורים-התמודדות משותפת

כאשר התברר לך שלילדך יש סוכרת, יתכן שחשת חוסר אמון, יגון, ואשמה. ייתכן ושאלת "למה זה קרה לבני?" ואולי אמרת "זה לא הוגן!" אתה חייב להתאושש מהרגשות אלו כך שתוכל ללמוד את תפקידך ואת השיטות לשליטה בסוכרת. כל משפחתך צריכה להתאים עצמה למצב החדש של ילדך. הצורה שבה אתה מתמודד ומקבל את זה, משפיעה על הצורה בה ילדך מתמודד ומקבל את הסוכרת שלו. ככל שתדע יותר על הסוכרת, תהיה מצויד יותר טוב על מנת לעזור לילדך. 

באופן טבעי, כהורה, אתה חרד. אך אתה יכול לעזור לילדך לקבל את הסוכרת עם מינימום לחץ. אגודת הסוכרת יכולה לעזור לך בכך. הורים אחרים שחוו והתמודדו עם אותם בעיות שיש לך – יותר מאשר רוצים לעזור ולחלוק רעיונות ועצות. אתה צריך ללמוד להגן בלי למשול, לפקח תוך כדי עידוד לטיפול עצמי של הילד. עבוד עם ילדך לשליטה הטובה ביותר, אך זכור שלא תמיד ניתן להשיג שליטה "אידאלית" בסוכרת.

הסוכרת מסכנת את הדימוי העצמי וההערכה העצמית של ילדך. היה מבין ותומך. נסה להימנע ממתחים בלתי רצויים הקשורים ל"רמאות". אינך רוצה לגרום לרגשי אשמה, או לגרום לילדך לחשוב שהוא "רע". ילדים החושבים שהם רעים יכולים להתנהג בהתאם. עזור לילדך לתכנן מראש. אין לצפות מאף ילד לקבל אחריות מלאה על השליטה בסוכרת בגיל מוקדם מדי. אך בסופו של דבר, האחריות לאכול נכון, להזריק אינסולין, בדיקות סוכר, ותכנון אימונים תהיה של הילד. בגרות, עצמאות, שליטה עצמית והערכה עצמית של הילד יגדלו תוך כדי כך שילמד טיפול עצמי.

ילד סוכרתי, הוא ילד תחילה, ולאחר מכן, הוא אדם סוכרתי. בנך צריך לגדול פיסית, חברתית ונפשית כמו כל הילדים. השתדל להיות ערני, נינוח, מבין וסובלני. רגשי אשמה וכעס מובילים לבעיות בין בני הזוג וביו הורים וילדיהם. ילדך הסוכרתי הוא אתגר שכל משפחתך צריכה לעמוד מולו. אין זה עונש על משהו שאחד מכם עשה.

מלכודות להורים

הורה שחרד חרדת יתר, בונה ילד סוכרתי עם חרדת יתר בעל תלות מוגברת. כאשר אתה עושה הכל בשבילו, אתה מונע ממנו טיפול עצמי ואמון עצמי הדרושים לחייו העצמאיים.

הורה הנותן פינוק יתר בשל המחשבה שמשטר מזון והזרקות יומיות הם יותר מדי בשביל הילד, נותן לילד הטבות מיוחדות ומעט מאד משמעת. ילדים החיים באוירה של פינוק יתר, עלולים לגדול תחת הרושם שהם בלתי כשירים — בלתי מסוגלים להתמודד עם בעיותיהם שלהם. וזה מחזק את הרגשתם כלקויים.

ההורה השואף לשלמות יכול להגיע לתוצאות טובות בתקופת הילדות המוקדמת בעזרת משמעת. אך קיימים סיכונים. הילד יכול להרגיש אשמה בגלל תוצאות גרועות של בדיקות סוכר, ואפילו לשנותן על מנת לקבל תגובה חיובית מההורה. בזמן ההתבגרות, ילדים אלה עלולים למרוד בהוריהם ונגד הטיפול בסוכרת.

הורה אדיש יכול לגרום שילדו יבקש תשומת לב על ידי מרד. הילד יכול לרמות בנושא האוכל, או לדלג על זריקות. ילדים להורים אדישים, יכולים להיות מדוכאים עקב חוסר בתמיכה, משמעת ופיקוח על פעולותיו. כמו כן, ילדים אלה מאושפזים בתכיפות גבוהה יותר מאחרים.

תפקיד ההורה

תפקידך כהורה לילד סוכרתי ישתנה עם גדילת הילד. כמובן שכל ילד שונה מאחרים, אך יש מספר קווים כלליים לפיהם אתה יכול לנהוג. יש גם דברים שאתה יכול לזכור ללא קשר לגיל ילדך: קבל את ילדך. אהוב, למד, הנחה אותו והקנה לו משמעת בדיוק כאילו שהסוכרת לא היתה גורם. אל תגן עליו הגנת יתר ואל תפנק אותו יתר על המידה. קבל את הסוכרת ללא אשמה. למד הכל על הסוכרת וזה יעזור לך להתגבר על הפחדים והחרדות. וזכור, אינך יכול לשלוט בסוכרת של ילדך על ידי שתשלוט בילד עצמו יתר על המידה. הסוכרת של הילד מביאה לא פעם לעימותים משפחתיים. במקרים כאלה, כדאי לקבל ייעוץ והכוונה מהיועצת שבמרפאת הסוכרת.

גיל 0 עד 7

כל האחריות על נושא הסוכרת על כל היבטיה מוטלת על ההורה בילדות המוקדמת. אך זה חשוב לערב את הילד בגיל מוקדם. הצע לו אפשרויות, למשל בחירת נקודת ההזרקה או בחירת האצבע לבדיקת הדם. זכור שיש חשיבות לתגובה חיובית מצד ההורה בגיל זה. זכור להגדיר את תוצאת בדיקת הסוכר כגבוהה, נמוכה, ותקינה, לא כטובה או רעה.

גיל 7 עד 12

בתקופה זו יכול הילד לקבל לידיו מדי פעם את בדיקות הסוכר והזרקות האינסולין, אם כי להורה יש את מירב האחריות על הנושא. בגיל 12, רוב הילדים יכולים להזריק לעצמם באופן עצמאי, אך ההורים חייבים להיות ערניים ולהזכיר להם אם הם שוכחים. ילדים הנמצאים בבית ספר או משחקים עם חבריהם משך רוב היום, צריכים לקבל אחריות גם בנושא התזונה. צירופו של הילד לטיפול עצמי בגיל מוקדם מעודד אותו להיות בלתי תלוי ובוטח בעצמו.

נסה לא להיות קשוח. ילדים צריכים ללמוד שאפשר להגיע לפשרות סבירות במסיבות ואירועים מיוחדים. אין סיבה שהילד ירגיש "שונה". עוגת יום הולדת או גלידה יכולים להעלות את רמת הסוכר, אך הערך הרגשי שבהשתתפות עם הילדים האחרים חשוב גם כן. במידה והרופא מאשר, כסה את האוכל הנוסף ביחידות ספורות של אינסולין קצר טווח.

גיל 12 עד 17

בגיל ההתבגרות, ילדך יתנגד להיות תלוי בך. כאשר אתה וילדך משכילים בנושא הסוכרת, הוא יכול להשתתף בהחלטות לגבי הטיפול. המתבגרים עלולים להתנהג כאילו ואין להם סוכרת, להתעלם מהטיפול (בעיקר בנושא תזונה) ולסלף תוצאות של בדיקות הסוכר. או שהם צריכים לראות בעצמם כמה גרוע הם מרגישים לפני שהם מבינים את חשיבות השליטה בסוכרת. דכאון אצל מתבגרים סוכרתיים היא תופעה לא חריגה. הם מודעים לסיבוכי סוכרת ולמוות. הם רוצים להיות שאננים ומסרבים לדבוק במשטר הטיפול שלהם מפני שהם מניחים שהם ימותו צעירים. ודא שילדך מבין את חשיבות השליטה בסוכרת. צפויים שיפורים משמעותיים בטיפול בסוכרת בזמן חייו (ראה פרק 15). כמו כן, ודא שילדך מכיר אנשים סוכרתיים המנהלים חיים עשירים ומלאים. אל תהסס לפנות לייעוץ מקצועי. אתה יכול למצוא פסיכולוגים המתמחים בטיפול בילדים סוכרתיים.

ספורט ושעורי התעמלות

הסוכרת אינה סיבה שלא להשתתף בספורט או שעורי התעמלות. למעשה, פעילות גופנית מהווה גורם חשוב בשליטה בסוכרת. אם לילדך יש שעור התעמלות לפני ארוחת צהרים, הגדל את חטיף הבוקר שלו בפחמימות וחלבונים. אם הוא משתתף בפעילות ספורט לאחר שעות בית הספר, הגדל את חטיף אחר הצהרים שלו. ודא שילדך יודע שעליו לשאת תמיד סוכר מהיר. זה לא יעזור אם הסוכר יהיה בתא הבגדים. כמו כן, ודא שהמאמן ומספר חברים יודעים כיצד לעזור לו במקרה של היפוגליקמיה.

הקייטנות עוזרות להם בכך שיש להם אחרים שאיתם יכולים לחלוק את בעיותיהם ודאגותיהם. בני-עשרה צריכים מישהו לשוחח עמו מלבד הוריהם. תן לבנך להפגש עם הרופא או האחות המדריכה בפרטיות.

בני-עשרה ומסיבות

ילדך יכול ליהנות באירועים חברתיים עם חברים כל עוד הוא נוהג לפי הכללים הבאים:  

לוקח אתו משקה דיאט ללא סוכר.
לחסוך קצת אוכל בארוחת ערב על מנת לאכול במסיבה.
לבחור אוכל בזהירות. להחליף המבורגרים, פיצה, קרקרים, ופופקורן במקום ארוחת הערב הסדירה.
להוסיף פחמימות עבור ריקודים. לבדוק רמת סוכר, ולהעריך כמה זמן וכמה חזק הוא ירקוד. הוא ילמד כמה פחמימות להוסיף עבור הריקוד על ידי ניסוי וטעייה.

ילדך יהיה בוגר בגישתו ובאחריותו בסוף תהליך ההתבגרות, בגיל 19-20. גישה דמוקרטית היא הטובה ביותר כאשר הילד עובר ממצב של תלות למצב של עצמאות. קבע הגבלות ומטרות מציאותיות, והשתמש בחיזוקים חיוביים. שבחים מועילים יותר מעונשים או איומים.

בית ספר

מורים, אחות ביה"ס ואנשי הסגל האחרים צריכים להבין את מצבו של ילדך. טופס מסודר מכיל סקירה תמציתית על סוכרת. סקירה זו תעזור לסגל ביה"ס לטפל בילדך.

הדפס את הטופס והבא דפים אלה למורה או לאחות ביה"ס בתחילתה של כל שנת לימודים. גם למורה תהיה תועלת מכך שיידע על הצרכים המיוחדים של ילדך.
מלא עותק של טופס המידע למורה והבא אותו למורה בתחילתה של כל שנת לימודים.
הייה מוכן לענות על שאלות נוספות של המורה לגבי צרכים נוספים של הילד.
השתמש בטופס היומי כדי לתקשר עם המורה לגבי בדיקות הסוכר והאוכל.
כדאי גם לטלפן או לבקר בבית הספר בערך אחת לחודש כדי לראות כיצד מתנהלים הדברים.

שמר-טף

מגיע לך לצאת לבילוי מדי פעם כמו לכל הורה. אל תתן לפחד שילדך עם מישהו שאינו יודע על סוכרת, למנוע ממך את הנאות החיים. הסבר לשמר-טף או לקרוב שאתה נותן
בהם אמון על סוכרת למען השקט הנפשי שלך. ההסבר צריך לכלול את הנושאים הבאים:

סקירה קצרה על סוכרת.
הוראות לבדיקת הסוכר.
הוראות להזרקת אינסולין.
הסבר על הארוחות והחטיפים.
סימני אזהרה והוראות טיפול במצבים של רמת סוכר נמוכה.

החזק מלאי של ציוד, אביזרים, חטיפים וסוכר מהיר במקום מיוחד. הכן רשימה של דברים שצריכים להיעשות לפי זמנים, והוראות למצבי חירום.

ודא שהשמר-טף יודע איך ליצור אתך קשר ועם הרופא של ילדך בכל זמן. הדפס את הטופס הבא או הכן טופס משלך עבור השמר-טף.